« Nada | Main | Nothing »
Friday
Jun102011

הריק

באלף הראשון ישב הגורו על ספסל עץ מתחת לעץ המייפל וחיכה לחברתו. כאשר זו הגיעה, קידמה הגורו לשלום באמצעות מחשבה ותובנה חודרת. "מי אתה?", שאלה החברה והגורו השיב "אני הוא הגורו". הנערה נשארה מעט ואז עזבה לבלי חזור. הודות לחוכמתו הגדולה ידע הגורו שחברתו פחדה שלא תוכל להיות מספיק טובה עבורו.

ועצבות גדולה נפלה על הגורו.

על שום בדידותו.

 

 

באלף השני גורו ניהל שיחה עם אשת כשפים אשר פגש זה עתה. "אני אלמד אותך את כל שאני יודע", הבטיח גורו. אך אבוי, האישה האהובה לא טרחה להישאר ומיהרה לנוס. הודות לכוחותיו הכבירים ידע גורו שאשת הכשפים, אותה אהב בכל לב, פחדה שהידע שברשותו יהרוס אותה.

ועצבות גדולה נפלה על גורו.

על שום בדידותו.

גם זו הפעם.

 

באלף השלישי פגש הריק אישה יפת תואר. "אני חוששת", אמרה האישה היפהפייה, והריק רק חייך. "מה יקרה איתנו?", שאלה, והריק השיב "אכן, האם תחפצי לרקוד איתי?" בזמן שרקדו צמוד הריח הריק את שיערה של האישה הנאה כשזה ליטף את פניו; בזמן שנעו חפן הריק את גופה הענוג של אשת חיקו עת נשענה עליו; הריק נזכר בספסל ובעץ מייפל, בשיחה ובגורו.

"מי אתה?", שאל הגורו. 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.